איך יוצרים שינוי סביבתי בעזרת שופינג?

נעים מאוד, קוראים לי אלכסנדרה, ואני צרכנית לא
קטנה. כמו רוב הדור שלי (דור ה-
Y) אני סובלת מ-FOMO (Fear Of Missing Out) קשה ואני גם אוהבת מאוד להתחדש, בבגדים, בגדג'טים, בתכשיטים ובדברים שעושים את החיים שלי נוחים ויפים. אני גם בלוגרית טבע, לייף סטייל אקולוגי
וחינוך סביבתי, בעלת
הבלוג THE GOLDEN WHALE.

אז איך כל הסיפור הזה משתלב?

בצעדים קטנים, בשינויים יומיומיים זמינים וקלילים ולא מכבידים, אך בהחלט משמעותיים לסביבה.

היום אנחנו נדבר על השימוש בכוח שלנו כצרכנים uבאהבה שלנו לצריכה כדי להשפיע לטובה.

"מהפכת האופנה"

אחרי שנים שמתעסקים בפלסטיק החד פעמי, אם אלו השקיות ואם אלו הקשיות, לאחרונה גם הוצאת החד פעמי לגמרי מחופים ברחבי הארץ, הגיע תורה של תעשיית האופנה והטקסטיל. בתקופה האחרונה מתרחשת עלייה במודעות למשמעויות הנסתרות של תעשיית האופנה. ממצב שבו רק "תימהוניות" או פאשניסטות מלאות ביטחון עצמי מספרות על כך שקנו את החצאית בחנות יד-שניה וזוכות להרמת גבה או לחיוך נבוך, חנויות יד שניה צצות בכל פינה ואיתן גם מעצבות שמתמחות ב"מיחדוש", או במילים אחרות, יצירת פריטי אופנה חדשים מבדים ובגדים משומשים.

יש מי שיתייחסו לזה כאל אופנה שזמנה יחלוף וזה אכן מה שיקרה, אלא אם נבין את המשמעות מאחורי השינוי המדהים הזה שקורה ונאמץ אותו בשתי ידיים.

"השוק החופשי"

מה שהוביל את "מהפכת האופנה" הוא השיח שנוצר כאשר התחילו להתפרסם התנאים בהם מיוצרים כל אותם פרטי אופנה שנמכרים במה שנקרא "רשתות האופנה המהירה". המושג שמשמש לתיאור המצב בו אזרחי מדינות עולם שלישי, בעיקר נשים וילדים, עובדים בתנאים סניטריים ירודים, שעות על גבי שעות, תמורת שכר זעום נקרא "עבדות מודרנית". למעשה, אפשר להשמיט את המילה 'מודרנית'. יובל נח הררי מספר בספרו "קיצור תולדות האנושות", כיצד המהפכה התעשייתית ועליית הקפיטליזם יצרו את העבדות בחסות העולם המערבי, מה שקורה כשהרווח מקדש את כל האמצעים כתוצאה ממנגנוני השוק החופשי. הוא מתאר זאת במילים הבאות: "עלייתו של הקפיטליזם באירופה לוותה בהתפתחותו של סחר העבדים האטלנטי. כוחות השוק החופשי, ולא מלכים רודניים או אידיאולוגיות גזעניות, היו אחראים לאסון הזה… סחר העבדים לא אורגן על ידי אף מדינה או ממשלה. הוא היה מפעל כלכלי למהדרין, שמומן ואורגן על ידי השוק החופשי".

כמו שחוקי הסחר החופשי מאפשרים ניצול ופגיעה באנשים למען מיקסום הרווחים, הוא מאפשר גם פגיעה בסביבה ובמשאבי הטבע. ניצול של משאבים באופן הרסני, זיהום של מקורות מים וקרקעות, בירוא יערות, פליטת גזי חממה וחומרים רעילים לאוויר ויצירת כמויות אדירות של פסולת שמועברת למדינות עולם שלישי להטמנה או למכירה (ובכך פוגעת בכלכלה המקומית).

רגע! עצרו את הסוסים!

עד כה תיארתי תמונה לא נעימה במיוחד, שלא נדבר על פסימית. בכל זאת, הכלכלה הולכת ומתפתחת והצריכה האנושית עולה ועולה.

כוחו של הצרכן

אחד הדברים שלמדתי בשנים האחרונות זה שכסף מנהל את העולם (כן כן, לקח לי קצת זמן).

אני מניחה שרובנו כבר פגשנו את סדרת "אלטרנטיב" של חברת תנובה על מדפי הסופר. זה לא שיום אחד קם אחד הבכירים בחברת תנובה, מעצמת מוצרי החלב והחליט שמוצרים מהחי הם תוצר של אכזריות וגורמים לפגיעה קשה בסביבה (הכותבת אינה צמחונית/טבעונית, פשוט מודעת) והחליט שהחברה תפסיק לייצר מוצרי חלב ותתחיל לייצר תחליפים.

מה שקרה בפועל, תנובה לא באמת הפסיקה לייצר מוצרי חלב, בדיוק מאותה הסיבה שהיא יצרה את סדרת 'אלטרנטיב'. תנובה הגיבה לכוחות השוק – ביקוש.

השוק החופשי פועל על פי שני כוחות מרכזיים: ביקוש והיצע.

כאשר יש ביקוש, ההיצע עולה.

העבדות המערבית התחילה בעקבות ביקוש הולך וגובר למוצרי מתיקה, טקסטיל, קקאו וקפה ועוד. כשהביקוש היה גבוה ממה שניתן היה לספק בצורה הוגנת, בעלי מטעי קנה הסוכר, הקקאו, הכותנה וכו' התחילו לייבא עבדים מאפריקה על מנת לעמוד בביקוש.

להבדיל, כשצרכנים דורשים תחליפי חלב (בכל זאת, ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם באחוז הטבעונים/צמחונים בה), השוק הגיב.

בתחום הטקסטיל והאופנה אפשר לראות את כוחם של הצרכנים בשינוי שעשתה חברת H&M שהשיקה אסטרטגיה להשגת תנאי שכר הוגנים בשרשרת האספקה שנבנתה יחד עם ארגוני סחר הוגן ושינויים נוספים. אומנם הייתי רוצה מאוד להאמין שזה קרה ממקום אידיאולוגי, אבל כדאי להיות ריאליים ולהודות שכוחות השוק פעלו והמניע הוא אינטרס כלכלי של החברה. לא שיש לי תלונות, העיקר שהתוצאה הסופית היא חיובית.

עושים שופינג ושומרים על הסביבה

בשורה התחתונה, המסר שלי הוא שאומנם צרכנות היא מקור להרבה בעיות, היא גם הפתרון לרבות מהן. אנחנו יכולים ויכולות, ואף כדאי מאוד, שנמשיך לצרוך, כדי לחזק את הכלכלה, אבל גם כדי להשתמש בכוח שלנו כצרכנים וצרכניות לעשיית שינוי, שינוי לטובה. הכסף שלנו, ולא משנה כמה ממנו יש לנו, יכול לעשות שינוי מדיני ואף עולמי וההוכחות בשטח. כל שעלינו לעשות זה לבחור בקפידה למי אנחנו נותנים את הכסף היקר שלנו, שעבדנו בשבילו כל כך קשה. בואו נבחר בעסקים שעושים טוב לסביבה ולחברה.

סקרנים לגלות עוד על תעשיית האופנה, סחר הוגן ובכלל – איך נהנים מכל מה שיש לעולם להציע וגם שומרים עליו? קפצו לבקר בבלוג שלי.

שלכם,
אלכסנדרה

1 מחשבה על “איך יוצרים שינוי סביבתי בעזרת שופינג?”

  1. פינגבאק: שופינג אקולוגי – 11 עסקים שפועלים למען הסביבה - The Golden Whale

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Shopping Cart
גלילה למעלה